כהורים אתם מכירים את הילדים שלכם הכי טוב, מכירים את מצבי הרוח, את האהבות ואת הפחדים שלהם. אתם האנשים הכי קרובים להם. הקרבה הזו היא כמובן חיובית ונחוצה אך
היא מגיעה עם מחיר מסוים ביכולת לראות את התמונה השלמה.
המעורבות הרגשית מונעת מאתנו לעיתים קרובות להתבונן בדברים באופן ניטרלי.
בעבודתי אני מביטה מבחוץ על כל אחד מהנפשות הפועלות, שואפת להבין את העולם מנקודת מבטו. הדבר מאפשר זיהוי המוטיבציה של כל אחד מבני המשפחה, מהי מטרתו אשר לעיתים קרובות אינה מודעת. מטרה אשר מביאה אותו להתנהלות מסוימת.

ילדים לא סתם מתחצפים, מרביצים, מרטיבים בלילה ועוד…
לכל התנהגות יש מטרה התואמת את תפיסת התפקיד שלו בבית, את התחושה איתה הוא מסתובב בעולם.

את המטרה הזו אנחנו נזהה , ניתן לה מענה באופן חיובי ומצמיח.

מילוי הצרכים יאפשר לילד לצאת מהדפוס המפריע אל עבר תחושת בטחון ושקט נפשי.

הדרכת הורים הוא תהליך מודעות שלכם כהורים, למשאלות שלכם וכן לדרכי הפעולה היעילות והפחות יעילות.

התהליך מאפשר קשר בטוח וחם עם הילדים שלכם. עם הידיעה שלהם שאתם כאן כסמכות יציבה אשר ניתן לסמוך עליה שתיתן את המענה הנכון לקשיים כאשר הם מתעוררים.

כדאי לגשת להדרכת הורים במקרים הבאים:

רווחה נפשית של הילד שלכם- כאשר אתם חווים שהילד חסר בטחון, חסר שקט, עצבני,
מתקשה באינטראקציות חברתיות, עם האחים או אתכם.

אוירה מתוחה בבית- כאשר ישנם ויכוחים, מתח, כעס.
אם אתם מרגישים שהילדים עושים לכם "דווקא" וגוררים אתכם לכעוס למרות שהבטחתם לעצמכם שלא תיגררו שוב לכעס…

חוסר מוטיבציה ותלות של הילד בעזרה שלכם- אם אתם מרגישים שדברים נמרחים כמו מסטיק, הילד לא עצמאי, דורש עזרה במקומות בהם יכול כבר להסתדר לבד.
מין תחושת 'אוף, תתקדם כבר…'

בשלושת המצבים הללו הדרכת הורים ממוקדת מאוד יעילה ומביאה לתוצאות טובות תוך שבועות ספורים. 

במפגש הראשון אנחנו מקיימים הכרות, פורסים את 'המפה המשפחתית',
מכירים את המאפיינים והצרכים השונים של כל ילד, את הדינמיקה ביניהם וביניכם.
כבר מהמפגש הראשון תצאו עם הבנה מחודשת של המצב
ועם יכולת להתחיל בשינוי.
במפגשים הבאים נדון לעומק בסיטואציות נבחרות ומהן נמשיך להעמיק את ההבנה של כל אחד מהילדים וכך אתם תבינו מה הילד מנסה לומר בהתנהגותו, על אילו צרכים הוא מבקש מענה.

בין המפגשים תתאמנו על מענה לאותם צרכים ותתחילו לחוות את השינוי מתרחש אצלכם בבית.

התהליך הוא ממוקד לעבר מטרה– רווחה נפשית של כל בני הבית, התפתחות תקינה ואופטימלית של הילדים.

אנו מקיימים מפגשים אחת לשבוע בזמן קבוע ככל האפשר.
מספר המפגשים נתון לבחירתכם ולקצב ההתקדמות אך ניתן לומר שהטווח הממוצע הינו
בין 6 ל 10 מפגשים כאשר מומלץ לתאם מפגש נוסף כעבור חודש. מפגש אשר יאפשר ביסוס של הדברים.

ניתן לקיים מפגשים בקליניקה בקיבוץ סער, בקליניקה בתל אביב או דרך הזום. 

אם הדבר מתאפשר, מומלץ כמובן ששני ההורים יגיעו, כך ההורים ידברו בשפה משותפת, ישמרו על תיאום בדרכי הפעולה והשינוי יהיה יעיל יותר עבור הילד והמשפחה כולה.
מעבר לכך, ניתן לצרף לחלק מהמפגשים דמות משמעותית נוספת שיש לה קשר רציף עם הילד.

עם זאת, כאשר הדבר אינו מתאפשר אז 'עובדים עם מה שיש' גם הורה אחד יכול להוביל שינוי בבית ולהביא להטבה משמעותית.

הילד חי ונושם את הדינמיקה המשפחתית כמספר שנותיו, יש לו כבר תסריט מסוים איך דברים מתנהלים.
כעת אתם, ההורים, משנים מעט את התסריט. מביאים משהו אחר לדינמיקה המשפחתית.

לא מן הנמנע שהילד יגיב לדבר החדש הזה שהכנסתם הביתה, לעיתים ילדים מגיבים מאד מהר ובאופן חיובי ובהדרגה בונים בטחון עצמי יציב יותר אך לעיתים הילד נאחז בדפוסים הקודמים מכמה סיבות: הם נותנים לו בטחון, הם מספקים לו ערך, הוא תלוי בהם.

במקרים אלו הילד ישחרר את הדפוסים המעכבים (ההתנהגויות השליליות) רק כאשר הוא ישתכנע שאתם עקביים ורציניים בגישתכם החדשה לכן עלינו להיות עקביים ונחושים. 

שינוי אינו דבר טריוויאלי לנו כבוגרים, אנו נדרשים לבצע שינוי מחשבתי, לאמץ הרגלים חדשים. עם זאת, לילדים השינוי יותר טבעי מתוקף היותם ילדים בתהליך התפתחות.

הכלים הם אינטואיטיביים, בהירים וברורים והשינוי מעבר לפינה.

אדלר אמר "זכרו שבכל זמן נתון, הכל יכול להיות אחרת"

השאלה שעליכם לשאול את עצמכם היא- 
האם הילד מתנהל באותו אופן גם בבית, גם בבית הספר/בגן? 

אם התשובה היא לא, אז נשאלת השאלה- היכן הקשים שלו כשהוא הולך לגן? 
האם הוא משאיר את הקשיים בבית והולך חופשי למסגרת החברתית?

עלינו להבחין בין קשיים אובייקטיביים של הילד ובין קשיים הנובעים מהיחסים.

קשיים אובייקטיביים כמו קשיים בוויסות החושי, וויסות רגשי ועוד, ילוו את הילד בכל שלב ביום. הם דורשים ביקור בהתפתחות הילד ובחינת הטיפול המתאים עבורו.

אך למען האמת, המשפט אותו אני שומעת המון וזהו עבורי הסימן הקלאסי:

 'בגן הילד מתפקד באופן עצמאי, הוא חברותי ומדהים, בבית- בדיוק הפוך'

זה המצב בבתים רבים מאד. ומדוע?

בגן, הילד הוא בחברת השווים, יש גבולות עקביים ולכולם אותו מעמד.

בבית, יש גילאים שונים, צרכים שונים בין ילד לילד ובין הילדים להורים כמובן,

בבית הילד בודק את מקומו, מנסה להוכיח לעצמו שוב ושוב שיש לו מקום משמעותי,
מקום מרכזי, שהוא אהוב ובעל יכולת וכל ילד עושה זאת בדרכו הייחודית.

אז, האם תהיו מעוניינים ללמוד לספק לו את התנאים המתאימים גם בבית?

גם כאן אתם תגלו ילד נפלא שרק רוצה מקום משמעותי ומרכזי, לחוש שייך ואהוב בביתו שלו וזה תמיד בידיים שלכם, ההורים. 

בגישה זו אנו רואים את הכוחות של כל אחד מבני המשפחה ואת הרצון לשייכות.

אנחנו מאמינים שלכל ילד ישנה מטרה חיובית, גם בהתנהגות שלילית.

המטרה היא לחוש שייך, לחוש מורגש ובעל ערך.

הדרך בה כל ילד בוחר לעשות זאת (באופן לא מודע) היא סובייקטיבית בהתאם למה שראה וחווה בבית בראשית דרכו.

העבודה בקליניקה היא עבודה קוגנטיבית, עבודה דרך פרשנויות,

הוספת ידע הנוגע להתפתחות הילד ומה ניתן לצפות בגילאים שונים.

עבודה עם הצרכים הרגשיים שהם החמצן של הנפש.

התנהגות הילד מספרת לנו משהו על איך הוא מרגיש.

התנהגות רעה מעידה על הרגשה רעה, על קושי בתחושת השייכות והערך.

כיוון שהילד הוא טוב מיסודו, הוא רוצה להשתייך לקבוצת השווים, למשפחה, אזי כל פעולותיו מכוונות לטובת ההשתייכות כפי שהוא מבין אותה, במשקפיים הסובייקטיביים שלו.

היכולת שלנו כהורים היא 'להוביל את הספינה לחוף מבטחים'

באמצעות הרבה עידוד ושיקוף הכוחות

באמצעות מענה על צרכים

באמצעות מודעות למטרות שלנו

אנו יכולים להצליח

להוציא לחיים ילדים עם בטחון עצמי ועם אכפתיות לאחרים.

אשמח ללוות אתכם בדרך המיוחדת שלכם. באהבה