הפרעת קשב

להפרעת קשב יש בסיס תורשתי כך שאם לילדך יש הפרעת קשב, יש 50% סיכוי שגם לך או לבן זוגך יש הפרעת קשב, אולי לא מאובחנת.

יחד עם זאת, חשוב לדעת שהסביבה משחקת תפקיד מרכזי בביטויים של הפרעת הקשב אצל הילד שלך.

ככל שהסביבה יותר מסודרת, מאורגנת, יש שמירה על שגרה, על גבולות וסדר יום, כך הילד יכול לצפות את המציאות, להתכונן אליה ולחוות שקט נפשי ובטחון.

במצב זה ביטויי הפרעת הקשב יהיו מינימליים. 

ילדי קשב מאד רגישים לסביבתם-

אם יש מתח, לחץ, ביקורת

המתח הפנימי שלהם עולה והתפקוד יורד.

בשעת מתח הדבר הראשון הטבעי שקורה אצל כולנו הוא- ניתוק מסוים ממה שקורה בגוף ובנפש והפניית תשומת הלב החוצה-
על מנת לקלוט מסרים ולתפקד בהתאם. 
זהו מנגנון הישרדותי אשר מכניס את המערכת לסטרס.

הסטרס הזה מייצר סביבה נפשית רעילה ומה שנפגע הוא הגוף- מערכת החיסון נחלשת וגם בנפש- עלולות להתעורר חרדות.

אין זה אומר שהתפקיד ההורי הוא למנוע תסכולים וקושי,
אלא לעזור לילד לווסת את עצמו במפגש עם אותם קשיים, ללוות אותו ולהעניק לו תחושת בטחון. 

היכולת להרפות היא הכרחית לצורך שינה והירדמות.
לילדי קשב רבים יש קושי בשינה בשל הקושי שלהם בהרפייה ושחרור.

לילדים אלו עשויות להיות מחשבות טורדניות הנובעות מתוך ההיפראקטיביות גם אם היא לא נראית על פני השטח.

כן, היפראקטיביות לא בהכרח באה לידי ביטוי בתנועות לא רצוניות אלא – פעמים רבות היא באה לידי ביטוי במחשבות טורדניות, שירים שמתנגנים ללא הרף בראש וכדומה.

חשוב לציין שיש פה מעגליות-

כי שינה מועטה או שינה לא איכותית, פוגעת בתפקודים הניהוליים-תפקודי החשיבה, התכנון והביצוע כלומר- את הפרעת הקשב. 

כדאי גם לדעת שפעמים רבות ישנו אבחון שגוי, 
לכן הבירור של נושא השינה חשוב מאד בתהליך האבחון או/ו הדרכת ההורים כיוון שילד עייף מראה סימנים של הפרעת קשב למרות שלפעמים זה לא המצב!